תזכורת ועובדה חשובה:   כשהמח נמצא רגוע ובטוח הוא מתפקד בצורתו האופטימלית.

​

אך כשהמח במצב של מתח ולחץ הוא אינו יכול לתפקד בדרכו הטבעית והדבר בא לידי ביטוי בקשב או בריכוז. 

​

זאת בדיוק הכוונה כשאומרים להורים: "הילד לא מממש את הפוטנציאל שלו!"

​

מניסיוני עם הורים ששומעים משפט זה, מבינים מכך שהוא לא רוצה, הוא לא משתף פעולה או אולי מאמינים שהוא לא יכול.

​

הקניסיולוגיה החינוכית מוצאת מחפשת את הסיבות לחוסר התפקוד האופטימלי, לאן "נעלם" הפוטנציאל והחשוב ביותר מה לעשות על מנת להחזיר לילד את התקוה שיש ביכולתו להצליח. 

​

מניסיוני, אני מוצאת מספר סיבות עיקריות למצב המפריע לילד לבטא את יכולותיו ולמנוע ממנו להגיע לביצועי שיא:

​

1. מצב רגשי המשפיע על ההתנהגות. מושפע מהסביבה המשפחתית והחברתית. מצב רגשי מעמיס מתח על המח ומשפיע על תפקודו. הקשר בין היפראקטיביות, חלימה והתנהגויות נוספות.

​

2. התנהלות פיזית: חוסר איזון בשינה, תזונה, שתיה ונשימה. אי קבלת צרכים בסיסיים אלו בכמות ובזמן הנכון ישפיע על הקשר בין המח לגוף ובין אונות המח.

​

3. חוסר תנועה: כיום בעולם המסכים יש להבין כי הדבר פוגע בזרימת הדם ופוגע בקוגנטיביות. ירגיש כבד "ולא זורם", מה שישפיע על הלמידה. תנועה היא התנהגות, היא דרך חיים. היא הרגל. במידה ואין תנועה אין חיות ובמידה ואין חיות אין זרימה וקשר בין חלקי המח השונים ובקשר בין המח לגוף.

​

4. לקויות למידה: דיסלקציה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה. ברב המקרים איתם אני נפגשת בעבודתי,  אני מוצאת קשר בין לקויות למידה לעומס הנגרם ממצב רגשי. אותיות ומספרים הינם סמלים אותם המח קולט ובמקרים של לקויות למידה יש קליטה ועיבוד לקוי של אותם סמלים במידה ויש "חולשה" וחוסר איזון באזורים שונים במח. עומס רגשי, קושי בויסות חושי, שתיה ותזונה לקויה גם הם יכולים לפגוע בקליטה, בעיבוד ובקוגנטיביות.

​

5. קשיי למידה - בפשטות:  מדובר בקושי ללמוד והוא יושפע בכל שצוין במאמר זה.

​

​

אני מאמינה שהפרעות קשב וריכוז הן רק הפרעות וכל מה שצריך הוא למצוא את הסיבות לאותן הפרעות.

​

כקניסיולוגית חינוכית, תפקידי הוא למצוא את הסיבות המפריעות לקשב והריכוז ולטפל בהם. אני משתמשת בבדיקות שריר על מנת לאתר את אותו חסם ומשחררת אותו.

​

טיפול רגשי והתנהגותי בדרך הפשטות כבר אמרתי?

​

​

​

​

​

​

​

​